יוליה גולברייך – על חוט השערה (דיגיטלי)

תיאור

"איך יכול להיות שאת לבד?" תמיד שואלים אותי, כאילו אני עומדת מול משפט. בחילה מטפסת במעלה גרוני כשמתחילים למנות בפניי את המעלות שלי: "את יפה. את מצחיקה. את ווטרינרית מוכרת. למי לעזאזל יש בגיל עשרים ושמונה דירה בבעלותה?" והשחוק מכולם: "את רק צריכה לרצות."

אם הם רק היו יודעים מה אני מסתירה. אם הם רק היו רואים את פניו של בן הזוג התורן שלי כשאני חושפת את עצמי מולו. אם הם רק היו רואים את הגרוגרת העולה ויורדת, את הבהלה, הרתיעה שמשתלטת על פניו ובעיקר, את הבושה שמכניסה לי אגרוף בבטן.
עם השנים למדתי לסמוך על מעט מאוד אנשים. דינה, חברת ילדות ושותפתי לדירה שתמיד הייתה שם בשבילי, ליאם שבניגוד לכל האחרים מעולם לא שאל שאלות. ההפך, הוא ואני שותפים בקליניקה, הוא הגן עליי מפני העולם כולו, עד שתקרית אחת איימה לטרוף את החברות רבת השנים בינינו ולהרחיק גם אותו ממני…
לפעמים נדמה לי שלעולם לא אמצא את האחד שיעריץ ויאהב אותי, בדיוק כמו שאני…